♦ ♦ ♦ הטקסט הבא מנוסח בתצורה של אמיצים ומסוגלות במיוחד ♦ ♦ ♦
שבט.
המילה עצמה יכולה להעיף כל אחד ואחת למקום אחר.
יש מי שמתעופפים למקום קסום ונפלא של אחדות, פשטות, קיום, שמחה והעצמה אישית וחברתית.
יש מי שמתעופפים למקום קשה וקשוח של עוני, לכלוך, פרימיטיביות ותקיעות.
יש מי שמתעופפים למקום המשלב עתיקות יומין וחכמה של אקדמיה, ארכיאולוגיה, למידה, טיסות מסביב לעולם, סקרנות והרפתקה.
ובדיגידיזם… בדיגידיזם השבט משמעותו חזרה למקורות בשילוב של הקידמה שכבר השגנו.
חזרה לאותו הרעיון של השבט החקוק אולי וככל הנראה בדנ"א האנושי, בתור מה שהביא לנו את העליונות ההישרדותית במשחק האינסופי על כדור הארץ.
הביצוע, כמובן, מכוון להיות יעיל יותר מכל הגלגולים האחרים של השבטים שהאנושות יצרה עד היום.
התחלנו משבטים, עברנו לכפרים קטנים, קיבוצים ולבסוף קהילות וקומונות.
בראי המבט הפילוסופי בדיגידיזם, הכי טבעי שנחזור בספירלה הזו למילה שבט תוך למידה מהפיתוחים שהיו עד כה.
שילוב של קיבוץ, שיתופיות, טקסיות, תרבות וחיבור בין האנשים.
שילוב של עשיה ולמידה.
שילוב של קבלה ונתינה.
הרבה מאוד חיבור לטבע ואיתו גם חיבור לטכנולוגיה ולמדע.
הרבה מאוד חיבור לאקדמיה האולי מקורקעת ומקובעת מדי ואיתה גם חיבור לרוחניות האולי מעופפת מדי.
עד כמה שהשפה מפותחת, תמונה אחת עדיין שווה (לפחות) אלף מילים.
הרשת הנוירולוגית האנושית. מליארדי פרטים החוברים יחד ליצירת ה"אני".
ומה זה אומר בפועל?
בפועל מדובר בחברה של אנשים, שפועלים יחד תחת אותם העקרונות על מנת להתחיל ולייצר חברה שפועלת באופן שיתופי מלא להשגת מטרות אישיות וקבוצתיות כאחד.
הכיוון השיתופי הוא ליצירת מרחבים שיאפשרו את אותו החיבור לטבע יחד עם חיבור לטכנולוגיה.
דוגמא אחת אפשרית בנושא זה הוא חיבור לטובת רכישת שטח ובניית מבנים במרחב שרובו יהיה טבע ומעט מתוכו יהיה המרחב הבנוי. במרחב הטבעי יתבצעו, בהתאם, שלל פעילויות חברתיות:
בנסיבות יומיומיות תתקיימנה פעילויות כגון חקלאות, מרעה, הקמת חורשת מאכל, יצירת מרחב לימודי למיחזור, עבודות ויצירת אמנות בעץ וחומרים נוספים, בנייה טבעית, רוקחות טבעית ועוד ועוד.
כמו כן יהיה מרחב לימודי ואקדמי הכולל מנגנון לימודי לכלל הגילאים החל מרמת הגן ועד לרמות האקדמיות הגבוהות.
בנסיבות מיוחדות יותר יערכו חגיגות עונתיות, פיקניקים, אירועי מחנאות וקומזיצים.
כל אלו יערכו בתוך סביבה בה כולם מכירים את כולם וכולם שותפים לעשייה, תוך כוונה להיות מקום שיכול ואכן מכלכל את עצמו ללא הישענות הלכה למעשה על מנגונונים חיצוניים.
החמניה היא לא פרח אחד, אלא כמה וכמה פרחים, שלכל אחד תפקיד משלו, אשר יחד יוצרים למראית עין פרח אחד. יותר מוסקטרים מהמוסקטרים.
ומה איתי?
איפה בא הפרט לידי ביטוי? איפה מה שבא לי לעשות? מתי שבא לי לעשות? ואיך שבא לי לעשות?
השבט, כשהוא פועל ברוח של הדיגידיזם, מביא את השינוי העיקרי לתוך התבנית המאוד דומה הזו שעלתה בצורות שונות של סוציאליזם ו/או קומוניזם.
בתפיסה של הדיגידיזם, כל אחד שואף לעשות את מה שהכי טוב לו, מה שהכי מעניין אותו ומה שהכי מאפשר לו לממש את עצמו כפי שהוא.
כשכולם שותפים לעשייה תמיד, פשוט מאוד לכל אדם ואצל כל אדם, לראות את הייחודיות שהוא מביא בכל תחום של עשייה וכך כל אדם לומד ובוחר, תוך כדי תנועה, את המקומות שבהם הוא מביא לעצמו את הערך המוסף הגדול ביותר. ברוב המוחץ ביותר של המקרים, יהיה זה המקום בו הוא גם יביא את הערך הגדול ביותר לשבט.
אדם יכול להיות בחזית הטכנולוגיה ולקחת חלק בעולמות המחקר והפיתוח בדיוק כפי שהוא יכול להיות חלק מעולם החינוך והאימון ובדיוק כמו שהוא יכול להיות חלק מעולמות העבודה היצרנית בחיי היום יום.
כשההבנה היא שכל העולמות חשובים בדיוק באותה המידה ואין האחד יכול להתקיים ללא השני, המרחב פתוח להתקדמות בכל התחומים גם יחד על ידי אנשים המחוברים לתחומים בהם הם עוסקים ביום יום ולהוטים להביא את אותם התחומים לשיפור מתמיד, עד כדי שלמות בביצוע ואולי אף בתוצאה.
המוטו העיקרי והדומיננטי שמוביל שבט כזה הוא אותו המוטו של הדיגידיזם עצמה: "לחיות את פנטזיית חיי כך שזו תהפוך להיות החיים הפנטסטיים שלי."
חיים של אושר בשבט שכזה הופכים לעניין של מה בכך, אפשריים מהרגע שנולדים ועד הנשימה האחרונה.
כמו שאמרו כבר כמה אנשים לפני, אשתמש בניסוח אהוב עלי במיוחד עם טאץ' קטן שונה:
"You may say I am a dreamer, yet I am not the only one. There will come the day when you'll join us. Since the world is indeed just one."
ככה זה כשיש חזון ענק.
והפרוייקט הזה קיים כאן כדי לשנות את התפיסה בעולם. לאחד אותו, כי אכן הוא כבר אחד.
כאמור, לאמיצים ומסוגלות במיוחד.
אם אתם/ן כאלו, יש פה איך להשיג אותי כדי לקדם את הקמת השבט(ים). אני כבר על זה.
באהבה והשקעה רבה,
צבי